<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן י"ז</h1>
<h2>דף ד:</h2>
וכל אשר יגע על פני השדה להוציא העובר שבמעי אשה דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר להביא את הגולל ואת הדופק. פי' מורי גולל זה אבן שנותנין על גבי קבר לאחר שקוברין אותו. והוא נתון באורך הקבר. והלשון מוכיח גולל על שם וגללו את האבן מעל פי הבאר. וכמו גולל אבן אליו תשוב. ועל פני דריש לגולל. ודופק זהו מצבת אבן שנועצין מראשותי הקבר. והאחת נועץ מרגלותיו כדי שיכיר כל אחד את קבר מתו. ולפי זה יתיישבו כמה הלכות במסכ' עירובין [ט"ו ע"א] בכל עושין לחיים אפי' בדבר שיש בו רוח חיים ור' מאיר אוסר ומטמא משום גולל. ועו' בבריתא דקא מייתי התם ולא גולל לקבר. כי כן היה מנהגם דבר שיש בו רוח חיים כגון בהמה מעמידין על הקבר להיכרא יום או יומיים עד עת שיהו מתקנין באבן או בעץ. ולא כפירוש רבותי' הראשונים שמפרשים גולל זה כיסוי הארון שמשימין בו את המת ודופק מראשותיו ומצידיו (כו') הלא לא נקרא גולל אלא הארון. ועוד אי אפשר דבר שיש בו רוח חיים יעמידוהו ארון לקבר או יכסו את הארון שאין דרך העולם בכך. ועוד הא דאמרי' בכתובות אי לר' יהושע משיסתום הגולל. כלומ' שאין חל עליו אבילות עד שיעשו כל צורכי המת שיקברוהו ועושין היכר כגון גולל לאורך הקבר ומצבות לסותמן מכאן ומכאן אז חל עליו אבילות כי דרכם היה לתקן בו ביום לאלתר מצבות וכל תיקון המת מפני רוב המתים להכיר כל אחד את קבר מתו.
